הלם תרבות

אחת התופעות המעניינות בכתיבה באינטרנט היא השימוש שאנחנו עושים מדי יום בסמיילי, או אמוטיקון, או חייכן, או רִגְשׁוֹן (איי שיט יו נוט!), או איך שלא תרצו לקרוא לממזר. אני בכל מקרה מעדיף לקרוא לו פשוט סמיילי. קודם כל כידוע לכם אני ממש לא אוהב תרגומים לעברית של מונחים לועזיים. חוץ מזה אני חושב שהשם סמיילי [...]

תגיות: אוטומטי להמונים, דרך ארץ, פייר בורדייה

בשבוע האחרון התחוללה סערה בציבור החרדי בעקבות מכתב הרבנים שאסר על גלישה באתרי האינטרנט החרדיים שמכילים: "שקרים וטומאה נוראה של תועבות". כידוע החברה החרדית בארץ מאוד אמביוולנטית ביחס שלה כלפי האינטרנט. מצד אחד האינטרנט נתפס בעיני החרדים ככלי של טומאה שמסוכן לנפש ואפילו לגוף (אנטרנט=סרטן, וכמובן הפרודיות שבאו בעקבותיו). מצד שני, הרבה מאוד חרדים להוטים [...]

תגיות: אופיום להמונים, תוגת הישראליות, תת תרבויות

בעברית החדשה המילה "הורס" היא לכאורה מחמאה שאין כמוה. להגיד על משהו או על מישהו שהוא הורס פירושו להעניק לו את הסופרלטיב האולטימטיבי, לכנות אותו בשם התואר הכי הורס שיש. זה הכי טוב, הכי מושלם, הכי יפה, זה הכי הכי, זה… זה… זה הורס! (סימן הקריאה הוא הרי חלק בלתי נפרד מהמילה). כשאנחנו אומרים על [...]

תגיות: תוגת הישראליות

כל מי שמבלה את רוב זמנו באינטרנט יודע שמקרים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין גולשים מאוד נפוצים ברשת. למרות שאני אמנם די ציני ביחס שלי לאינטרנט ומעדיף בדרך כלל לכתוב על הצד האפל של הרשת, אפילו אני מודה שניתן למצוא הרבה יותר מקרים של עזרה הדדית ברשת מאשר מחוצה לה. יש לא מעט מקרים  [...]

תגיות: דרך ארץ, קהילות וירטואליות

הטרקבק הוא צורת תקשורת ייחודית לרשת. צורת תקשורת שלא נמצא כדוגמתה באף מקום אחר. הטרקבק הוא היגד, אך בניגוד לפניה ישירה זהו היגד שמסווה את עצמו. היגדים מוסווים קיימים אמנם בכל צורת תקשורת אנושית, ברשת ומחוצה לה, אך מה שמיוחד כל כך בהיגד מוסווה זה הוא שהטרקבק כביכול "נוצר מעצמו". אני כותב לי להנאתי פוסט [...]

תגיות: יומני הרשת, פייר בורדייה