הלם תרבות

הבלוגוספירה הישראלית סוערת ורוגשת לאחרונה סביב הבלוג חורים ברשת (להלן: חורימבה). הכל התחיל בשינוי הדרמטי שהתחולל באופיו של הבלוג בשבוע שעבר. אני מתכוון כמובן למעבר לתכנית השותפים שעליה הכריז גל ביום שני בשעה 8 בערב בדיוק. להכרזה זו קדמה הודעת טיזינג שפורסמה יום קודם שבה נאמר בקצרה: "הודעה חשובה על המשך הפעילות של חורים ברשת תתפרסם מחר", ושהזמינה את הקוראים לנחש על מה כל המהומה. ההודעה הזאת הצליחה כמובן לעורר לא מעט סקרנות בקרב קוראי חורימבה, כולל עבדכם הנאמן.

כמו כל אזרחי האומה הדיגיטלית אשר יושבים בציון גם אני כססתי ציפורניים וספרתי כל דקה עד השעה 8 בערב, ואז באותו רגע היסטורי התברר לי שצדקתי בניחוש שלי ואכן היה מדובר בשינוי שיטת הפרסום של חורימבה (גל, אם אתה קורא את זה אני מזכיר לך לגבי החולצה שהבטחת לי. אני אגב מידה מדיום, תודה).

ההכרזה הזאת עוררה באופן טבעי לא מעט ביקורת כלפי חורימבה מקרב בלוגרים רבים. הביקורת רק התחזקה כאשר לפני מספר ימים פורסם הפוסט הנפלא: "כך תעירו את הקוראים שלכם" שקצר שבחים לכל אורכה ורוחבה של הבלוגוספירה. כל החבר'ה הטובים כבר כתבו כבר על הפוסט הזה, דובי קננגיסר, יובל דרור, יהונתן קלינגר ומצטער אם שכחתי כרגע עוד מישהו. אבל עכשיו גם אני רוצה לכתוב כמה שורות על הנושא.

אבל לפני שאני מתחיל אני חייב לכם וידוי קטן: אני עצמי ממש לא נמצא ברשת כדי להרוויח כסף. אם כבר אז אני נמצא ברשת כדי להפסיד כסף. בעיקר על אתרי הימורים לא חוקיים ואתרי פורנו שונים, אבל גם קצת על תחזוקת הבלוג שלי. אני לא אתבכיין פה על מצבי הכספי, אבל אני רק אגיד שבתור סטודנט אני לא ממש שוחה בכסף ובכל זאת אין לי בעיה להוציא סכום כספי לא מבוטל על תחזוקת הבלוג שלי ואני לא מצפה עבור כך לשום תמורה כספית או רווח. לא היום ולא בעתיד הקרוב או הרחוק.

כאן זה בדיוק המקום שבו הייתי אמור לנאום נאום חוצב להבות ואש על סכנת המסחור באינטרנט. הייתי אמור להטיף מוסר לגל מור ולשאול אותו איך הוא בכלל מעלה על הדעת שלו להרוויח כסף מחורימבה, ומדוע הוא מוכן למכור את עצמו בזול תמורת חופן דראכמות. אבל תתפלאו, אני לא הולך לעשות את זה.

לדעתי לטעון את הטענות הללו זאת צדקנות גמורה. כולנו הרי מרוויחים כסף ממקור כלשהו. חלקנו מהאינטרנט וחלקנו לא מהאינטרנט אבל כל אחד מאתנו מתפרנס ממקור הכנסה מסוים. זאת ממש לא חכמה לבקר את גל על כך שהוא רוצה להתפרנס מהאינטרנט כשאנחנו בעצמנו מתפרנסים ממקור הכנסה אחר. לכן אין לי שום בעיה ואני לא רואה בזה התמסחרות. אני בהחלט מסכים עם גל שמי שטוען כך עושה זאת מתוך צדקנות ואידאליזם מזויף.

ברור שגל הולך לכיוון של פרו-בלוגינג וזאת הרי המטרה המוצהרת שלו בחורימבה. זה אמנם כאמור לא הכיוון האישי שלי בחיים ולא של הרבה אנשים אחרים שקוראים את חורימבה, אבל מבחינתי זאת בהחלט לא הבעיה. אני מאמין שהרשת מספיק גדולה גם עבור בלוגים רגילים וגם עבור "בלוגים מקצועיים".

(הערת שוליים: אני חייב להודות שאני ממש שונא את הביטוי פרו-בלוגינג מפני שמשתמע ממנו לכאורה שבלוג "מקצועי" הוא רק בלוג שמתפרנסים ממנו. בעוד שאני בשיא הנאיביות שלי תמיד חשבתי שבלוג מקצועי הוא בלוג איכותי שמנוהל בצורה רצינית ומעניק לקוראים שלו תכנים מרתקים ומאתגרים – אבל מה אני כבר מבין באינטרנט? בכל מקרה גל בוודאי שלא המציא את המושג פרו-בלוגינג, אז אין לי שום טענה כלפיו בנושא הזה).

אז מה כן מפריע לי ולמה בכלל התכנסו כאן הערב? שני דברים מפריעים לי אישית וכנראה לעוד הרבה קוראים של חורימבה. דבר ראשון שמפריע לי הוא אופי הפוסטים שמתפרסמים לאחרונה בחורימבה. אני בכוונה אומר אופי ולא איכות כי אני מעדיף לא להיכנס להגדרה הזאת. מה שאיכותי עבור אדם אחד לא איכותי עבור אדם אחר, מפני  שזה עניין סובייקטיבי לגמרי. אבל יש בהחלט שינוי מורגש באופי הפוסטים האחרונים, או לפחות רובם. הפוסט "איך לעורר את הקוראים שלכם" לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא (או לפחות על רובו). על זה אני חושב שאין מה להתווכח.

הפוסטים בתקופה האחרונה יותר קצרים ותכליתיים וכמעט חסרי כל תוכן או "בשר". כמה אנשים אפילו טענו שזה כבר הופך להיות סוג של פילרים ולא תכנים אמיתיים. כלומר שבהרבה מאוד פעמים נראה שהמטרה היא לפרסם כדי לפרסם, לא משנה מה התוכן העיקר שתהיה תדירות מאוד גבוהה של העלאת פוסטים. הבעיה היא שעודף הרעש לא עוזר בכלל, הוא רק מפריע. אני פשוט מרגיש שלאחרונה מרוב חורים לא רואים את הרשת.

דבר שני שהפריע לי הוא ההסוואה של הפרסום בחורימבה. אני מדגיש שאני בהחלט לא טוען שזאת רמאות כי גל דווקא נהג בשקיפות מלאה עם הקוראים שלו לגבי הנושא הזה. מה שכן, לי אישית זה יותר נראה כמו סוג של התנצלות ותחושת אי נעימות. אני אולי טועה, אבל אני מנחש שגל היה מעדיף להרוויח כסף בדרכים אחרות מאשר לשתף בבלוג שלו "שותפים עסקיים" שלפחות לגבי אחד מהם ("קרן הון וסיכון" – וואט דה פאק?!) אני בכלל לא מבין מה הקשר בינו לבין חורימבה. מה לעשות, העניין הזה פשוט נראה צורם לעין ולא שייך בכלל לבלוג כמו חורימבה. זה אולי פרו-בלוגינג, אבל בעיני זה לא נראה מקצועי.

עם כל השנאה שלי לפרסומות, ובעיקר לפרסומות ברשת, הייתי מעדיף בהרבה שחורימבה פשוט ירוויחו מפרסום רגיל, בלי שתכנים ופרסום ישמשו בו בערבוביא. מה לעשות, ככה אני אוהב את האינטרנט שלי: תכנים לחוד ופרסומות לחוד. לא אוהב שמערבבים לי את זה ביחד. בשביל שחורימבה יצליח הייתי אפילו מוכן לבטל את האדבלוק בפיירפוקס כשאני גולש בבלוג, באמת.

אני אומר את זה ללא טיפה של ציניות: אני באמת מקווה שחורימבה יצליח ויהפוך להיות בלוג מקצועי ופופולרי. למה לא? גם לנו מגיע שיהיה לנו טכקרנץ ציוני כחול לבן. אני אפילו מוכן לאחל לגל שהוא יצליח להתפרנס יפה מהבלוג (למרות שאני כידוע קומוניסט צדקן). אני מאמין שרוב הביקורת נגד חורימבה באה דווקא מקוראים נלהבים של הבלוג. אנשים שנהנו תמיד לקרוא את הפוסטים של גל אבל מרגישים היום שהבלוג השתנה לאחרונה לרעה. ברור לכולנו שהכוונה של גל הייתה לטובה, אבל אני חושב שהשינויים האחרונים בבלוג לא ממש הועילו לתדמית שלו בעיני הקוראים הרציניים של חורימבה, אם כבר הם בעיקר גרמו נזק תדמיתי. זה נכון שמי שלא מעז לא טועה, אבל יחד עם זאת אני מרגיש שבתור קורא של חורימבה אני מחוייב להתריע על החלטות שבעיני הן שגויות.

ברוך השם יש לי בארץ מספיק אתרי מחשבים שלא תורמים לי כלום לחיים, כמו למשל טמקא מחשבים או וואלה! טכ(קרנץ עאלק). שלא לדבר על כתבנו לענייני אינטרנט בטלוויזיה רחמנא ליצלן.

באמת שאני לא רוצה שגם חורימבה יהפוך להיות כזה.

תגיות: יומני הרשת