הלם תרבות

פתאום קם אדם בבוקר ונכנס לתיבת האימייל שלו ומגלה להפתעתו שהוא חבר בעוד רשת חברתית. בא לשכונה בחור חדש בשם "באזז" ועכשיו פייסבוק וטוויטר כבר לא לבדם במלחמה על תשומת לבו של הגולש החברתי. גוגל באזז – שלמרבה האירוניה (המכוונת של גוגל?) דווקא בכלל לא עשה שום באזז – נחת לתוך תיבת הג'ימייל שלנו כאילו שהוא היה שם מאז ומתמיד. בשקט בשקט, בלי יותר מדי טראראם של גוגל ובלי כל מיני קליפים מגניבים ביוטיוב שהראו לנו איך נוכל לשחזר באמצעותו סצנות מדליקות מספרות זולה, גוגל באזז מציג את עצמו כאלטרנטיבה חדשה ומדליקה לרשתות החברתיות הקיימות.

גוגל התגאו מאוד בנתוני הפתיחה המרשימים שלהם וכמות האנשים שהצטרפו לבאזז, אבל צריך לזכור שהנתונים האלה בעצם לא אומרים כלום. רוב האנשים שפתחו חשבון באזז עשו זאת באופן אוטומטי מפני שזה לא דרש שום הרשמה ובעצם כמעט ונכפה על כל מי שיש לו חשבון ג'ימייל. הרוב אפילו לא הבינו בכלל מה הם עשו אלא רק הקליקו באופן אוטומטי על הבאנר ולפתע הפכו להיות בעל כורחם חלק מרשת חברתית חדשה שהם בכלל לא שמעו עליה (וכבר קיבלתי אימיילים מבוהלים מאנשים ששאלו אותי מה זה הבאזז הזה שפתאום נפל עליהם).

אבל השאלה האמיתית כמובן היא לא כמות האנשים שנרשמו מרצונם ושלא מרצונם לגוגל באזז, אלא האם באזז יעמוד במבחן הזמן ויהפוך להיות רשת חברתית מצליחה ופורחת. אחרי הפארסה המבישה של גוגל-ווייב שתיזכר לדיראון עולם חלק גדול מאתנו כבר לא ציפה להרבה מגוגל, אבל האמת? לדעתי גוגל באזז הוא שירות בכלל לא רע ויש לו בהחלט זכות קיום משל עצמו. יש לו אמנם לא מעט חסרונות, שזה די טבעי לשירות חדש שעדיין סובל מכמה חבלי לידה, אבל יש לו גם לא מעט יתרונות.

אגב, משום מה הרבה כתבי טכנולוגיה הציגו את באזז כמתחרה בפייסבוק, אבל לדעתי די ברור שאם כבר באזז אמור להתחרות בטוויטר ולהציע אלטרנטיבה יותר משוכללת ומקצועית לשירותים שהוא מציע ולא להתחרות בפייסבוק. החוויה שבאזז מציע למשתמש מאוד רחוקה ממה שפייסבוק מציע וקרובה יותר לטוויטר, ולכן אני אתמקד כאן בעיקר בהשוואה בין שתי הרשתות האלו.

אז נתחיל מהיתרונות. אי אפשר להכחיש שבאזז מאוד נוח וקל לשימוש. דבר ראשון בניגוד לפייסבוק או טוויטר הוא לא דורש מאתנו לעבור שום תהליך מעיק ומעצבן של הרשמה אלא הוא חלק מחשבון הג'ימייל שיש לכולנו (יש לכולנו חשבון ג'ימייל, נכון?). כך שכבר מדובר בצעד נבון מצדה של גוגל שהסירה את המכשול הראשון שבדרך כלל עומד בפני כל מי שמתלבט אם להצטרף לשירות חדש ברשת.

בנוסף לכך אין שום הגבלות מלאכותיות בגוגל באזז כמו מגבלת 140 התווים האינפנטילית של טוויטר, מה שהופך את שיתוף התכנים להרבה יותר טבעי ונוח. אני אמנם מאוד פעיל בטוויטר וכבר למדתי לחיות בשלום עם המגבלה הזאת, אבל בכל זאת היא די מעיקה עלי, כמו למשל כשבא לי לכתוב משהו מאוד שנון ומשעשע שבמקרה תופס 141 תווים, ולכן גוגל באזז הוא שינוי מרענן עבורי ומן הסתם עבור רבים אחרים.

עוד יתרון בבאזז הוא שאפשר בקלות לעשות אמבד לתכני המדיה שאנחנו משתפים, כמו תמונות או קליפים מיוטיוב, וכך לראות אותם בפיד במלוא הדרם ולא רק לראות לינקים מקוצרים כמו בטוויטר (יש אמנם שירותים כמו בריזלי שמאפשרים לצפות בתכני מדיה שמצורפים לטוויטים, אבל הבעיה היא שהרוב לא משתמשים בהם). כך שחווית השיתוף בבאזז הרבה יותר חיה וצבעונית עבור המשתמשים ממה שטוויטר מציע.

כמו כן אפשר לשלב את באזז בקלות עם אתרים ושירותים נוספים שבהם אנחנו פעילים ברשת, כמו למשל טוויטר ובעיקר גוגל רידר, מה שהופך את שיתוף התכנים שלנו להרבה יותר אפקטיבי ומקיף, כאשר הפיד של באזז מרכז במקום אחד את הטוויטים של אנשים שאנחנו עוקבים אחריהם בטוויטר, מאמרים שהם משתפים בגוגל רידר ותמונות שהם מעלים לפיקסה (בהנחה כמובן שהם בחרו להגדיר את השירותים האלה כמקושרים לבאזז).

האמת היא שגם נוח יותר לעקוב אחרי הפיד של באזז מאשר הפיד של טוויטר. בניגוד לטוויטר אנשים לא מספימים יותר מדי ולא פולטים כל שטות רנדומלית שעולה להם בראש, אלא רק את השטויות החשובות יותר. גם עדכונים מטוויטר שמופיעים בפיד של באזז מקובצים יחדיו ולכן נוצר פחות רעש מאשר בטוויטר. ככה זה לפחות בינתיים בפיד שלי, אבל אולי כשאני אתחיל לעקוב אחרי יותר אנשים בבאזז התמונה תשתנה.

רשת חברתית (אילוסטרציה)

כל זה לגבי היתרונות, אבל כמובן שלא הכול נפלא בגוגל באזז ויש בו לא מעט חסרונות. מדובר בשירות חדש כך שזה די צפוי ונסלח. מן הסתם גם חלק מהדברים שאני אכתוב כאן אולי לא יהיו רלוונטיים בעתיד משום שגוגל עדיין מתנסה בשירות הזה ומשנה דברים לפי דרישת הקהל, אבל בכל מקרה הנה כמה דברים מעצבנים.

דבר ראשון יש בבאזז לא מעט בעיות שנוגעות לפגיעה בפרטיות שלנו, בעיקר מפני שמדובר ברשת חברתית שמהווה חלק אינטגרלי מתיבת האימייל שלנו (אם כי יש כאלה שאומרים שהחשש כאן הוא מוגזם). יש אמנם כאלה שחוגגים את מות הפרטיות ברשת ורואים בכך תופעה תרבותית חיובית, אבל אני ממש לא נמנה על החוגגים. אני אמנם רואה בצורה חיובית למדי את מות האנונימיות ברשת, אבל אני חושב שיש הבדל מהותי בין אנונימיות לפרטיות. אני עדיין מעוניין בשמירה על הפרטיות שלי או לכל הפחות שתהיה לי שליטה מלאה על כמות המידע שאני מעוניין לחשוף ברשת, ומאוד לא אוהב שאחים גדולים למיניהם כמו גוגל חושבים שהם יודעים יותר טוב ממני מה אני צריך לחשוף לציבור ומה לא.

שימוש לא נכון בבאזז עלול לחשוף את כתובת המייל שלנו (עדכון: גוגל תקנו את הבעיה הזאת), שזה בהחלט דבר מאוד לא רצוי עבורנו. בנוסף לכך זה די מעצבן שבגוגל באזז הרבה מאוד "אנשי קשר" שלנו (מירכאות לא מיותרות) הופכים אוטומטית לעוקבים שלנו בלי שיש לנו שום שליטה על כך. דבר שעלול להוביל למצבים מאוד לא נעימים כמו למשל המקרה הזה. הרי עצם זה שהתכתבתי עם מישהו במייל ממש לא אומר שאני בהכרח מעוניין בקשר חברתי איתו ושהוא ידע עלי כל מיני דברים פרטיים שאני לא חושף בפני כולם. אפשר כמובן לחסום עוקבים (פיצ'ר שנוסף אגב בגלל תלונות של משתמשים) אבל גם זאת לפעמים אופציה לא נעימה לביצוע, ויותר מכך: לפעמים זה כבר פשוט מאוחר מדי אחרי שהנזק כבר נגרם.

הפתרון האידיאלי להרבה מהבעיות של באזז הוא פשוט לנתק את באזז מתיבת המייל שלנו. לרגע חשבנו שזה יקרה ושבגוגל באמת מתכוונים לעשות את הצעד הנבון הזה, אבל בסוף התבדינו וגילינו שלא היו דברים מעולם. גוגל כנראה מבינים טוב מאוד שהנכס היקר שלהם הוא לא בהכרח הממשק או הטכנולוגיה שהם מציעים, אלא בעיקר ההון האנושי שנמצא כרגע ברשותם (או במילים אחרות: שהם מחזיקים אותנו בביצים). הם בהחלט לא יוותרו על זה בקלות גם אם זה בא על חשבון הפרטיות שלנו, בדיוק כמו שזה אף פעם לא הפריע להם בעבר.

זה די חבל כי עבור רובנו תיבת המייל היא המעוז האחרון של הפרטיות, מעין אי של שקט בתוך ים ההמולה ששמו האינטרנט. בגלל זה דואר ספאם כל כך מעצבן אותנו, כי אנחנו רואים את זה – ובצדק גמור – כחדירה נפשעת לפרטיות שלנו. ובאמת אחד הדברים המעיקים בגוגל באזז הוא שעדכונים על באזזים חדשים נכנסים ישירות לתיבת המייל שלנו.

אין לי מושג מי הגאון בגוגל שחשב שזה רעיון כל כך מוצלח להספים את תיבת המייל שלנו, אבל לאור העובדה שרבים שואלים ברשת כיצד לבטל את הפיצ'ר הזה כנראה שרוב המשתמשים מאוד לא אהבו את זה. אפשר אמנם לבטל את זה באמצעות שלושה צעדים פשוטים (אני ממליץ להוסיף לפילטר לייבל מיוחד של "עדכוני באזז"), אבל אני חושב שמלכתחילה גוגל היו צריכים להיות חכמים יותר ולא לגרום לנו להשתמש בכל מיני האקים כדי לפתור את הבעיה המציקה הזאת.

אז האם באזז יצליח לפרוש כנפיים או שהוא יתגלה כעוד פלופ כושל בסגנון גוגל-וויב? האמת היא שאין לי מושג ולאף אחד כנראה שאין מושג, חרף מה שכתבי טכנולוגיה מסוימים אולי חושבים לעצמם. הנבואה ניתנה לשוטים ומכיוון שאני משתדל לא להיות שוטה אני אכן משתדל לא לנבא שום דבר ולהתמקד יותר בהווה מאשר בעתיד. יכול להיות שבאזז יצליח ויכול להיות שלא, האמת שזה פחות תלוי בשאלה עד כמה הוא מוצלח ויעיל בהשוואה לשאר הרשתות החברתיות אלא יותר בשאלה עד כמה אנשים יהיו מוכנים לנטוש את הרשתות החברתיות הקיימות כבר ולעבור לבאזז.

לדעתי העולם הווירטואלי אולי גדול מספיק עבור שתי רשתות חברתיות אבל שלוש כבר נראה לי טו מאצ'. עם פייסבוק וטוויטר אני מצליח להסתדר, איכשהו כל אחד מהם משמש עבורי לצרכים שונים ולשמירה על קשר עם קבוצת אנשים שונה ולכן והם מצליחים להתקיים אצלי זה ליד זה, אבל כשהתנסיתי בבאזז בימים האחרונים ובו זמנית המשכתי להיות פעיל גם בפייסבוק ובטוויטר חשתי שוב את נקמת המולטיטסקינג שכבר כתבתי עליה לא מזמן. זה פשוט היה יותר מדי עבורי לעקוב אחרי כל מה שקורה בפייסבוק, בטוויטר וגם בגוגל באזז. רשת חברתית אמורה להיות נוחה וכיפית לשימוש ולא מעמסה נפשית מעיקה ומציקה, כרגע שלוש רשתות חברתיות זאת פשוט מעמסה.

מישהו יצטרך לפנות את מקומו כדי שבאזז ימריא וזה בהחלט לא יהיה פייסבוק. השאלה היא לפיכך האם באזז יקטול את טוויטר ויחליף את מקומו או לא. העניין הוא שבשביל שהוא יצליח בכך לא מספיק שהוא יעניק חווית משתמש טובה יותר ופיצ'רים יותר מוצלחים – בשביל כך משתמשי טוויטר צריכים להיות מוכנים לנטוש אותו לטובת באזז, ומדובר בסיפור בכלל לא פשוט.

מבחינתי כרגע באזז הוא טוויטר 2.0, כלומר הרבה יותר נוח ומוצלח מכל בחינה אפשרית ומן הסתם הוא רק ישתפר בעתיד (כי בניגוד לטוויטר, גוגל לפחות טורחים לשפר ולתחזק את המוצרים שלהם). אם הייתי יכול להעביר את כל הפעילות שלי לשם הייתי עושה זאת מייד, אבל מדובר כמובן בחתיכת פרויקט שאני בכלל לא בטוח שיש לי את הכוחות הנפשיים לבצע אותו. חוץ מזה שגם כמובן שלא מספיק שאני אעשה את זה, אלא שגם כל האנשים שאני עוקב אחרים ועוקבים אחרי יעשו את זה ויעברו לשם. אם זה אכן יקרה אז מבחינתי אני יכול להגיד ביי ביי לטוויטר ולעבור סופית לבאזז. בינתיים אני לא רואה שזה עתיד לקרות. אם כי כמו תמיד, לעולם אל תאמר לעולם.

לסיום אני רק רוצה לציין שקצת נמאס לי מכל ה"גם אני רוצה!" שמאפיין היום את כל הגופים הגדולים ברשת. פייסבוק רוצה להיות גוגל, גוגל רוצה להיות טוויטר, טוויטר רוצה להיות פייסבוק – באיזשהו שלב זה פשוט מתחיל להימאס ולחזור על עצמו. הייתי מעדיף יותר שכל אחד יתרכז במה שהוא טוב בו, כלומר שגוגל יתמקדו במנוע החיפוש שלהם ובג'ימייל, שפייסבוק תהיה רשת חברתית ושטוויטר ישמש למיקרובלוגינג ושיתוף תכנים. כשכל אחד מנסה להתחרות בשני ולהציע את אותם שירותים שכבר קיימים ברשת זה די מתחיל להעיק ולבלבל אותנו יותר משזה תורם לנו משהו.

תגיות: גוגל, טוויטר, פייסבוק