הלם תרבות

אז עכשיו מסתבר שפייסבוק הרג את כוכב הבלוגים (באנגלית זה נשמע יותר טוב). לפי מחקר חדש של פרויקט פיו (Pew) לחקר האינטרנט והחיים האמריקאים שתוצאותיו פורסמו אתמול בקפטן אינטרנט: "הרשתות החברתיות שאבו את החיים מהבלוגים", לא פחות ולא יותר.

כבר כתבתי פה כמה פעמים על כך שכתבי אינטרנט אוהבים מאוד להכריז כל שבוע בקול תרועה גדולה על "מותו של…", ולהכתיר כל פעם מחדש את מלך הטרנדים החדש. עד לא מזמן דיברו בכל מקום על כך שהמיקרובלוגינג (להלן: טוויטר) יהרוג את הבלוגים הישנים והטובים, ועכשיו כשנראה שכל ההייפ סביב טוויטר היה "קצת" מוגזם ובכל מקום מתחילים להרגיש את ההתחלה של הסוף, כנראה שנמאס כבר לאנשים לדבר על טוויטר כיורש הבלתי מעורער של הבלוגים. מי שאמור כעת לרשת את הבלוגים הוא לא אחר מאשר פייסבוק.

הכצעקתה? לי נראה שהשמועות על מותם של הבלוגים מוגזמות מדי. כמו שכל הנבואות על כך שהמיקרובלוגינג יחליף את המאקרובלוגינג התבדו עם הזמן, כך גם קשה לי להאמין שפייסבוק יחליף אי פעם את הבלוגים וירש את מקומם. אבל למרות זאת המחקר המדובר מכיל כמה נתונים מעניינים שאי אפשר להתעלם מהם.

לפי תוצאות המחקר ישנה ירידה חדה מאוד במספר הצעירים שכותבים בלוגים. אם לפני 2006 יותר מרבע מהצעירים בארה"ב בגילאי 17-12 כתבו בלוגים, כיום רק 14% מהצעירים עושים זאת. לעומת זאת בניגוד לירידה החדה במספר הבלוגרים הצעירים קיימת עליה ברורה מאוד במספר המשתמשים הצעירים ברשתות החברתיות בקרב אותם גילאים, עליה מ-55% בשנת 2006 ל-75% כיום.

המסקנה המתבקשת לכאורה מהנתונים האלה היא שפייסבוק בדרך לחסל את הבלוגים ושבסופו של דבר כמעט כולם ינטשו את הבלוגים ויעברו לרשתות החברתיות. הבעיה היא שמחקרים מהסוג הזה לא תמיד משקפים בצורה נכונה את המציאות כפי שניתן להסיק מקריאה שטחית של הנתונים שמופיעים בהם, ולכן לדעתי זאת טעות לחשוב שאפשר בהכרח להסיק מהמחקר הזה שהרשתות החברתיות "שאבו את החיים מהבלוגים" כפי שהכותרת של אותה כתבה מנסה לטעון.

נתחיל מכך שזה בכלל לא מפתיע שאחרי כמה שנים ישנה ירידה בכמות המשתמשים של שירות מסוים באינטרנט. כשתופעה מסוימת באינטרנט נהיית פופולרית ונוצר סביבה הייפ מוגזם הרבה מאוד אנשים מצטרפים אליה, גם אם בעצם אין להם הרבה מה לחפש שם. אבל כשההייפ יורד עם הזמן וההתרגשות הראשונית נעלמת כמות המשתמשים יורדת באופן טבעי. הירידה בכמות הבלוגרים בשנים האחרונות לא חייבת להיות קשורה לפופולריות של פייסבוק, היא יכולה פשוט לנבוע מכך שאחרי שההתלהבות הראשונית מהבלוגים שככה הרבה מאוד אנשים שלא היה להם מה להגיד פשוט הפסיקו לכתוב בלוגים.

במובן מסוים זהו עוד ביטוי לדרוויניזם החברתי שקיים באינטרנט כמו בכל מקום אחר (כפי שכבר כתבתי על כך לא מזמן), מפני שגם בבלוגוספירה תקף החוק הבלתי נמנע של הישרדות המתאימים. העובדה הלא כל כך נעימה היא שלא כל אדם מתאים לכתיבה של בלוג, פעילות שדורשת לא מעט השקעה, מקוריות, יצירתיות, התמדה וכשרון כתיבה. אם אנשים מסוימים עזבו את כתיבת הבלוגים שלהם לטובת כתיבת שורות סטאטוס קצרות בפייסבוק או שיתוף סרטוני יוטיוב בטוויטר כנראה שהם פשוט מלכתחילה לא התאימו לכתיבה של בלוגים.

לכן גם אם חלק מהבלוגרים נוטשים את הבלוגים שלהם לטובת הרשתות החברתיות אני לא הייתי מכנה זאת בהכרח כ"שאיבת החיים מהבלוגים" אלא אדרבה, אולי זו דווקא ירידה בכמות ה"רעש" בבלוגוספירה כאשר מי שמראש לא היה לו הרבה להגיד – כלומר אותם בלוגרים שנחום ברנע כל כך אוהב – עזבו את הבלוגים שלהם לטובת פייסבוק. במובן מסוים זה בכלל לא הפסד עבור הבלוגוספירה אלא דווקא רווח, הגברת האיכות על חשבון הכמות (כן אני יודע, זה מאוד אליטיסטי מצדי להגיד דבר כזה, אבל מה לעשות כזה אני).

בנוסף לכך חשוב לזכור שהירידה שחלה בשנים האחרונות בכמות האנשים שכותבים בלוגים היא בקרב קבוצת גילאים מאוד צעירים, כאמור בבני 17-12. אולם בקרב בני 30 ומעלה יש דווקא עליה בקרב הבלוגרים מ-7% לפני ארבע שנים ל-11% כיום, למרות שכידוע פייסבוק פופולרי ביותר גם בקרב הגילאים האלה.

כך שהטענה על זה שהרשתות החברתיות בדרכן להחליף את הבלוגים היא משוללת כל יסוד. פייסבוק לא יכול ולעולם לא יוכל להחליף את הבלוגים. למעשה זאת גם בכלל לא המטרה של פייסבוק או הסיבה שלשמה הרשת החברתית הזאת קיימת. פייסבוק קיים כדי שנוכל לשמור על קשר עם החברים שלנו והאנשים שקרובים לנו, אבל בלוגים מאפשרים לנו לפנות לקהל הרבה יותר רחב ולאנשים שלא בהכרח מכירים אותנו באופן אישי. מדובר בשני מדיומים שונים לגמרי מבחינת הפונקציה שהם משרתים ולכן אין שום סיבה שאחד מהם יחליף את השני.

ואפילו יותר מזה, לי נראה שהרשתות החברתיות דווקא תורמות מאוד לבלוגים בהרבה מאוד מובנים. ראשית, בזכות הרשתות החברתיות יותר קוראים נחשפים כיום לבלוגים מפני שאנשים נוהגים לפרסם בפייסבוק ובטוויטר פוסטים חדשים שהם מעלים לבלוגים שלהם או משתפים פוסטים מבלוגים של אנשים אחרים. כך שבזכות הרשתות החברתיות הבלוגים כיום למעשה זוכים להרבה יותר חשיפה מאשר בעבר כאשר לכל בלוג היה קהל קוראים קבוע ודי מצומצם.

שנית, אין שום סתירה בין להיות פעיל ברשתות חברתיות ובין להיות בלוגר. הרבה מאוד בלוגרים פעילים גם ברשתות החברתיות ויוצרים קשר הדוק עם חלק גדול מהקוראים שלהם (התופעה הזאת בעיקר נפוצה בטוויטר). יש גם לא מעט בלוגרים שיוצרים קהילה קבועה של קוראים באמצעות שירותים כמו פייסבוק-קונקט או בעזרת דף מעריצים בפייסבוק. הפעילות הזאת של הבלוגרים ברשתות החברתיות רק תורמת לבלוגים ובוודאי שלא באה על חשבונם.

כך שבסופו של דבר אני חושב שאין שום טעם להספיד את הבלוגים ובוודאי שאין שום טעם להכתיר את פייסבוק בתור היורש של הבלוגים. הבלוגים כאן כדי להישאר משום שהם משמשים צורך שהרשתות החברתיות לא יכולות, וגם לא אמורות, לספק. יש אמנם ירידה בכמות הבלוגרים הצעירים אבל יחד עם זאת יש עליה בכמות הבלוגרים המבוגרים (בינינו? אני חושב שזאת דווקא עסקה לא רעה בכלל), אבל בין כך ובין כך הרשתות החברתיות בוודאי שלא שאבו את החיים מהבלוגים, הן דווקא הזרימו להם חיים חדשים.

תגיות: יומני הרשת, פייסבוק